בכל פעם שהפסקתי להתאמן האשמתי את עצמי... עד שהבנתי את הסיבה האמיתית.
אחרי הלידה, הייתי בטוחה שכדי לחזור להתאמן אני חייבת לפנות לזה הרבה זמן.
להתלבש... לצאת מהבית... וללכת לחדר הכושר.
וכשכל זה לא הסתדר לי, הרגשתי שנכשלתי.
ועם הזמן, התחלתי להשתכנע שהבעיה היא בכוח הרצון שלי.
אולי אני פשוט מהאנשים שלא מצליחים להתמיד...
באמת הייתי מחליטה לחזור ולהתחיל.
אבל בכל פעם הייתי צריכה לסדר הכול לפני.
שעה רק כדי להגיע לחדר הכושר...
ועוד שעה בדרך חזרה.
להכין בגדי אימון.
להכין את הדברים של התינוק.
לוודא שיש מי שיישאר איתו.
לחפש חניה.
ואז שוב לחשוב אם בכלל שווה לי לצאת.
וכשראיתי את כל זה... הייתי אומרת:
טוב... מחר.
ומחר הפך לעוד יום.
ושבוע הפך לחודש.
ובמקום להאשים את הנסיבות... האשמתי את עצמי.
ואמרתי: “ברור שהבעיה היא בכוח הרצון שלי.”
מה שלא שמתי לב אליו...
זה שקישרתי את האימון לרשימה ארוכה של תנאים.
אם תנאי אחד לא הסתדר... הייתי מבטלת את כל האימון.
לפעמים הבעיה היא לא שאת לא רוצה להתאמן...
הבעיה היא שההתחלה עצמה מסובכת יותר מדי.
וכשההתחלה קשה, לדחות הופך לקל יותר מלהתחיל.
אז שאלתי את עצמי...
ומה אם ההתחלה הייתה קלה יותר... האם הייתי מצליחה להתמיד יותר?
↓
אחרי כמה ימים, בזמן שגללתי באינסטגרם בלי לחפש משהו מסוים... הופיע לי ריל מהעמוד של MOVINA.
בהתחלה כמעט המשכתי לגלול, אבל מה שתפס אותי היה שהאימון היה פשוט ואפשר לעשות אותו בבית.
נכנסתי לראות עוד מהעמוד, וראיתי גם מכשיר לחיזוק שרירי רצפת האגן.
הרגשתי ששני המכשירים יכולים לעזור לי להתחיל שגרה פשוטה מהבית.
בסוף הזמנתי את שניהם... ואמרתי לעצמי: אני נותנת לעצמי חודש אחד, ומתחילה בדרך הכי פשוטה שאפשר.
בכנות... לא התאמנתי כל יום.
והיו אפילו יומיים שבכלל לא נגעתי במכשירים.
אבל בפעם הראשונה... זה לא גרם לי להפסיק.
היה לי הרבה יותר קל להגיד: “אני עושה עשר דקות וזהו.” במקום לשכנע את עצמי שאני חייבת ללכת לחדר הכושר.
לפעמים השתמשתי בחבל ההתנגדות.
ולפעמים התאמנתי עם המכשיר לחיזוק רצפת האגן.
ולפעמים עשיתי את שניהם יחד... לפי הזמן שהיה לי.
ההבדל האמיתי היה שהפסקתי לחכות ליום המושלם.
אם היו לי עשר דקות... ניצלתי אותן.
ואם היה לי רבע שעה... עשיתי אימון מלא.
ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן... עבר שבוע שלם בלי שוויתרתי על האימונים.
גיליתי שלהתמיד לא אומר להיות מושלמת... זה אומר לחזור ולהתחיל בכל פעם מחדש.
אחרי שבוע...
התחלתי להרגיש שמשהו באמת השתנה.
לא רק בגוף שלי... גם בדרך שבה חשבתי.
בשבוע הראשון ההישג הכי חשוב שלי היה שלא הפסקתי.
אבל אחרי זמן מה, התחלתי לשים לב לדברים שלא ציפיתי להם.
בכל פעם שיניתי את התרגיל לפי האזור שרציתי להתמקד בו.
פעם לבטן, פעם לרגליים ופעם לידיים.
עם ההתמדה, התחלתי להרגיש שהגוף שלי נע בקלות יותר, והבטן אחרי הלידה התחילה לרדת בהדרגה.
לא ביום אחד, ולא בדרך קסומה...
אבל מבחינתי ההבדל היה ברור, כי בפעם הראשונה הצלחתי להתאמן באופן קבוע.
מה שהכי עודד אותי היה שהתחלתי לראות תוצאה משגרה פשוטה שהצלחתי להתמיד בה.
אחרי הלידה היה נושא שהתביישתי אפילו לדבר עליו.
לפעמים כשעיטשתי או צחקתי חזק, הייתה לי דליפת שתן קלה.
חשבתי שזה טבעי ושאני פשוט צריכה לחיות עם זה.
בהתחלה, כשהתחלתי להשתמש במכשיר לחיזוק רצפת האגן, לא הרגשתי שינוי מיידי.
אבל עם ההתמדה, התחלתי להרגיש יותר את שרירי רצפת האגן והרגשתי שיש לי שליטה טובה יותר בהם.
אחרי זמן מה שמתי לב שהמצבים שהפריעו לי התחילו לקרות פחות ופחות.
אז הרגשתי שסוף סוף אני עושה משהו בשביל בעיה שהתעלמתי ממנה מאז הלידה.
בסוף הבנתי שכל מכשיר עזר לי בדרך אחרת.
חבל ההתנגדות עזר לי לזוז ולעבוד על הגוף שלי.
והמכשיר לחיזוק רצפת האגן עזר לי להתמקד בבעיה אחרי הלידה שדחיתי במשך הרבה זמן.
לא כי המכשירים קסומים...
אלא כי הם הפכו את ההתחלה לקלה יותר.
וכשההתחלה הפכה לקלה יותר... גם ההתמדה הפכה לקלה יותר.
כי היא משלבת את שני המכשירים שעזרו לי להתחיל שגרת אימונים מגוונת מהבית, וגם משתלמת יותר מרכישה של כל מכשיר בנפרד.
חבל ההתנגדות יחד עם המכשיר לחיזוק שרירי רצפת האגן, כדי שיהיה לך מגוון גדול יותר ותוכלי להתחיל להתאמן מהבית בלי להסתבך.
האפשרות המתאימה ביותר אם את רוצה שגרת אימונים מלאה
מתאים אם את רוצה כלי פשוט לאימון בבית, שמאפשר לעבוד על אזורים שונים בגוף בהתאם לתרגיל.
ראי את הפרטים ואופן השימוש
מתאים אם את רוצה להתמקד באימון שרירי רצפת האגן ולהוסיף את התרגילים לשגרה הביתית שלך.
החוויה והתוצאות משתנות מאישה לאישה
